המפכ”ל הסטר פיירס מתנגד לשלטון והסדר מברק של SEC

נציב הסטר מ ‘פירס מנציבות ניירות ערך (SEC) מסר א נאום 21 ביוני בשבוע הבלוקצ’יין בסינגפור, שם הביעה את המחלוקת שלה בנוגע לאחרונה הסדר בין SEC לטלגרם.

זה לא מפתיע לשמוע את המפכ”ל פיירס לא מסכים עם פסיקת בית המשפט לאחרונה, המונעת את שחרורם של אסימוני טלגרם לכל המשקיעים, ובהמשך להסדר עם ה- SEC. המפכ”ל פיירס הבהיר שהיא לא מסכימה עם המקור צו חירום באוקטובר 2019 הוגשה על ידי ה- SEC נגד טלגרם.

ציר הזמן של העלאת מברק ותיק בית משפט

פברואר 2018 אפליקציית המסרים הפופולרית Telegram מגייסת 850 מיליון דולר באמצעות מבנה SAFT (הסכם פשוט עבור אסימונים עתידיים)
מרץ 2018 טלגרם מגייסת 850 מיליון דולר נוספים באמצעות מבנה SAFT
אוקטובר 2019 חלוקת אסימוני הטלגרם למשקיעים המתוכננת ל 31 באוקטובר 2019
אוקטובר 2019 SEC מגישה פעולת חירום וצו מניעה זמני נגד טלגרם כדי למנוע הפצה של אסימוני טלגרם למשקיעים.
מרץ 2020 בית המשפט מורה כי טלגרם אינה רשאית להפיץ אסימונים למשקיע כלשהו, ​​אמריקאי וזר
יוני 2020 טלגרם מסתדרת עם ה- SEC ומסכימה להחזיר 1.2 מיליארד דולר למשקיעים, לסגור את הפעילות ולשלם קנס של 18.5 מיליון דולר

תקציר Telegram Raise

  • 1.7 מיליארד דולר שגויסו ממשקיעים (424.5 מיליון דולר ממשקיעים אמריקאים)
  • 171 משקיעים (39 אמריקאים)
  • משקיעים מוכרים בלבד
  • השקעה מינימלית של מיליון דולר לאדם או לגוף
  • הכסף המושקע היה אמור לשמש לפיתוח בלוקצ’יין Telegram Open Network (TON) ולגידול ותחזוקת Telegram Messenger.

אילו נושאים מעלה הנציב פירס?

בית המשפט רואה “תוכנית אחת”. המפכ”ל פיירס מתמודד עם בית המשפט שמתייחס להסכם ההשקעה בין טלגרם למשקיעים המוסמכים, למסירת האסימונים למשקיע ולמכירתם מחדש של האסימונים, כתכנית אחת אחת. לדבריה, “איננה ההבחנה בין חוזה ההשקעה (ההסכם בין טלגרם לבין המשקיעים המוסמכים) לבין האסימון (הנכס שייווצר וימסר במסגרת ההסכם)”. נציב פיירס סבור כי ההשקעות הראשוניות בחברה הן גיוס הון לבניית הפלטפורמה, וכי השקעות ראשוניות אלה נפרדות ממכירה חוזרת של אסימון פונקציונלי “… אסימונים כאלה, ברגע שיש להם שימוש רב, צריכים להיות מסוגלים להיות נמכר לרוכשים מחוץ לעסקת ניירות ערך “. היא מאמינה כי מבחן האווי תומך ברעיון כי מכירתם מחדש של האסימונים אינה מהווה נייר ערך רק משום שהאסימונים נרכשו בתחילה כחלק מעסקת ניירות ערך..

הדרישה להצלחה נחשבת כהנפקת ניירות ערך בלתי חוקית על ידי ה- SEC. את מה שה- SEC רואה כהנפקת ניירות ערך לא חוקית (הפצה עולמית רחבה של האסימון), רואה הנציב פירס אלמנט הכרחי לבלוקצ’יין מוצלח. “אני לא תומך במסר שהפצת אסימונים מטבעם כרוכה בעסקת ניירות ערך …. אני רואה [הפצה רחבה של אסימונים] כתנאי הכרחי לכל רשת בלוקצ’יין מצליחה. “

ה- SEC מתגבר יתר על המידה. המפכ”ל פיירס מתמודד גם עם העובדה שה- SEC, ביקש וניתנה, אכיפה נגד תאגיד שאינו מאוגד או מבוסס בארה”ב, ורק רבע מהמשקיעים וההשקעה הכוללת היו מבוססי ארה”ב. היא מזכירה לנו שהדרך האמריקאית היא לא הדרך היחידה בכלכלה גלובלית. “נכונות זו של ה- SEC לבקש, ובית המשפט המחוזי להעניק, סעד מניעה כה גורף נגד חברה שאינה אמריקאית, במקרה בו -רבע מהכספים הגיעו ממשקיעים אמריקאים, ובאופן סביר עשויים לעורר חשש בקרב עמיתינו הבינלאומיים … מוטב שנזכור שדרכנו אינה הדרך היחידה. עלינו להיות זהירים בבקשה לתרופות שמטילות ביעילות את הכללים שלנו מעבר לגבולותינו. “

על אחריותך בלבד – אין דרך ברורה

מעניין כי המפכ”ל פיירס מציין כי טלגרם העסיקה יועצים מתוחכמים, “עשתה מאמצים בתום לב לציית לחוקי ניירות ערך פדרליים” ו”עסקה רבות בצוותי SEC “. נשאלת השאלה – מה השתבש? האם ה- SEC נתן הדרכה לא נכונה? האם מברק בחר שלא למלא אחר הנחיות ה- SEC? האם ה- SEC שינתה את דעתה ברגע שטלגרם הייתה אמורה להפיץ אסימונים למשקיעים? לשאלות אלו אין תשובות ברורות וממשיכות להשאיר חברות במים מסוכנים ובלתי ידועים בעת ביצוע הצעות אסימון בארצות הברית ו / או מול משקיעים אמריקאים..

ברור כי המפכ”ל פיירס סבור שה- SEC לא עושה מספיק בכדי לסייע לחברות בכיוון הנכון, היא מציינת “במקום לספק הנחיות שימושיות לגבי תקני בטיחות וטכנולוגיית בלימה פונקציונלית … [משאירה] את הענף לנחש בדרך ל הענות”. חברות לא צריכות לקחת על עצמן את הסיכון לנחש בדרך הנכונה לציות.

על מי הגן ה- SEC? 

המקרה של SEC נגד Telegram Group Inc. ו- Ton Issuer Inc.. הוגשה עתירה על ידי שלושה משקיעים; שבעה משקיעים רשומים כבעלי עניין. כל המשקיעים היו צריכים להעפיל כ”משקיעים מוכרים “על פי ההגדרה הפדרלית כדי להשקיע בגיוס הטלגרם. הרף המינימלי להשקעה בטלגרם היה $ 1,000,000 דולר.

בסוף הנאום שלה, הנציב פירס שואל, “על מי הגנו על ידי הבאת פעולה זו?”. זו שאלה טובה – אפשר להניח שמשקיע בעל הון להשקיע מיליון דולר בגיוס הטלגרם הוא אדם או ישות מתוחכמים למדי שמבינים את הסיכונים הגלומים בהשקעה בטכנולוגיה חדשה ובסטארט-אפים בשלב מוקדם. אז על מי באמת הגנה ה- SEC במקרה הזה? נראה כי האנשים היחידים שהוגנו היו קומץ משקיעים מתוחכמים שלא מרוצים מהסיכון שלקחו ביודעין.

מתקדם

מאז שנת 2018 תעשיית הקריפטו עדה למגמה הולכת וגוברת של חברות המסרבות לקבל משקיעים אמריקאים. סביר להניח שמגמה זו של חסימת משקיעים אמריקאים תימשך עד שיהיה הנחיה ברורה של ה- SEC. בשל פעולות האכיפה של ה- SEC והיעדר ההנחיה, רוב החברות פשוט רואות בזה מסוכן מדי לאפשר לאזרחים, תושבים או גופים אמריקאים להשקיע בהון (אסימון)..


בפברואר השנה הודיע ​​עליה הנציב פירס הצעה לגשר על הפער בין רגולציה לביזור. היא מכנה הצעה זו נמל בטוח המעניק לחברות תקופת חסד לשלוש שנים לפיתוח רשת פונקציונלית. בתום שלוש השנים, האסימונים לא ייחשבו כניירות ערך בתנאי שיש רשת מתפקדת שבה ניתן להשתמש באסימון באופן פעיל למוצרים ושירותים. פרטים נוספים על הצעת הנמל הבטוח של המפכ”ל פירס ניתן למצוא בקישור לעיל.

הצעת הנמל הבטוח של הנציב פירס אמנם מחושבת היטב ונראית כדרך נהדרת להתקדם, אך למרבה הצער, היא עדיין פשוט הצעה. בהתחשב בסירובו המתמשך של ה- SEC לספק הנחיות, כללים או תקנות ברורים בכתב, איננו מצפים שהנמל הבטוח של הנציב פירס יאומץ בקרוב על ידי ה- SEC. אנו מצפים לראות שווקים גלובליים אחרים מובילים בפרויקטים מבוזרים אם הנחיות או התקנות ברורות לא נקבעו על ידי ה- SEC.

Mike Owergreen Administrator
Sorry! The Author has not filled his profile.
follow me
Like this post? Please share to your friends:
Adblock
detector
map