הנציב הסטר פירס, SEC – סדרת הראיונות

לאחרונה היה לי העונג לשבת ולדבר איתם נציב ה- SEC, הסטר פירס על הנוף הנוכחי של נכסים דיגיטליים, וכיצד SEC פועלת על מנת לפתח דרך ברורה יותר עבור אנשים במרחב. עיין בדיון שלנו להלן למידע והכוונה חשובים לכל מי שמעורב או מעוניין בנכסים דיגיטליים, אסימוני אבטחה וניירות ערך דיגיטליים.

הנציב פירס ידוע בחיבה בקהילת הקריפטו כ- “Crypto Mom” ​​על השקפתה המתקדמת ודוחף לפתרונות הגיוניים שעדיין מאפשרים צמיחה בקהילה. לאחרונה היא שחררה את הצעת Token Safe Harbor שלה (חוק חוק ניירות ערך המוצע כלל 195) שהיא הצעה מחושבת מאוד לגשר על הפער בין רגולציה לביזור..

הדעות שהביע הנציב פירס הן שלה ושאינו מייצגות בהכרח את דברי הרשות לניירות ערך או עמיתיה המפכ”ל..          

הראיון הזה נערך לשם הבהרה.

 

RS:  עבור מישהו שמנסה לקבוע אם המודל העסקי הוא כלי עזר או נייר ערך, מה היית אומר הם שלושת המרכיבים החשובים ביותר שיש לקחת בחשבון?

HP:  ובכן אני חושב שמה שהייתי מציע הוא שתסתכל על מבחן האווי ותקבע היכן אתה מתאים מבחינת האם אתה מוכר את האסימון לאנשים עטופים בהבטחה שאתה בתור האמרגן הולך לעשות משהו כדי לעשות העלייה בערך האסימוני הזה. אם ככה אתה מקדם את זה, הייתי אומר שאתה צריך ללמוד בזהירות את האוי ולקבוע על איזה צד של הקו אתה נופל.

תוכלו לקרוא עוד מה- SEC על מבחן האווי להלן:

RS:  אם מודל עסקי הוא אבטחה, מהם הצעדים הראשונים שעליהם לנקוט העסק מול ה- SEC?

HP:  אני בהחלט ממליץ לכל מי שעובד על משהו להיכנס ל- SEC בהקדם האפשרי בתהליך ולהגיע באופן ספציפי אל FinHub, אותו תוכלו למצוא באתר SEC. אתה יכול להיפגש איתנו באופן אישי או שאתה יכול להיפגש איתנו בטלפון. לאנשים המעוניינים להחזיק אותי בלופ, ופשוט להבין מהצוות שלנו איזה סוגים של דברים לחשוב עליהם, כמו השאלה הראשונה שהעלית במונחים של איפה אתה נופל, ביטחון או אי ביטחון. הם לא יעניקו לך ייעוץ משפטי, אבל הם יתנו לך דברים שאתה באמת צריך לחשוב עליהם כשאתה מנסה להבין באיזה צד של הקו הזה אתה נמצא ועל כן איך תוכל לעשות את ההצעה האסימונית שלך.

אנשים המעוניינים לקבוע פגישה או לדבר עם הצוות ב- SEC יכולים למלא טופס בקשה כאן, או פנה ישירות למשרדו של הנציב פירס בטלפון נציב [email protected].

RS: אין הרבה אזכור לגבי STO (הצעות אסימון אבטחה) באתר SEC. האם אתה חושב שמשקיעים מוגנים טוב יותר באמצעות STO מאשר ICO?


HP:  אני מסתכל על כל הצעה על בסיס כל מקרה לגופו, כך שזה ממש קשה להצהיר הצהרות גורפות כאלה. אני חושב שאנשים צריכים לבדוק איפה הדברים נופלים, אם זה נייר ערך, להבין אם אתה רוצה לעשות את זה כהנפקה רשומה או אם אתה רוצה להשתמש בפטור, ולהבין איפה זה נופל הכי טוב מבחינת פטור לשימוש. קשה לי לומר באופן מוחלט כי STOs טובים יותר מ- ICO או להיפך, שוב אנו נוקטים גישה מבוססת עובדות ונסיבות; אנו רואים כל הצעה שמטפלים בה לגופה.

RS: על המשקיעים להיות זהירים באותה מידה עם STO כפי שהם עם ICO?

HP:  במצב זה כמו בכל מצב אחר, אני אומר לאנשים שקונים דברים לשאול את השאלות הנכונות, אם אתה שם הרבה מהכסף שלך על כף המאזניים במשהו שעדיף לך לשאול הרבה שאלות, לא משנה אם זה מכונית חדשה, או קניית אסימון, או רכישת מניה או אג”ח, אתה צריך לשאול שאלות. אם אינך יכול לקבל את התשובה שאתה חושב שתצטרך לקבל, ואם אינך מקבל תשובות לשאלות שיש שאלות סבירות לשאול, ככל הנראה אינך רוצה להשקיע. ישנם כמה דגלים אדומים בסיסיים החלים על כל רכישה או השקעה, לא משנה אם מדובר בנכס דיגיטלי או בנייר ערך מסורתי.

RS: ממש בסביבות הזמן הזה בשנה שעברה אמרת “אולי נוכל לשרטט קווים ברורים ברגע שנראה יותר פרויקטים של בלוקצ’יין בוגרים”. איך לדעתך הבשילו פרויקטים של בלוקצ’יין בשנה האחרונה? האם מדובר בבגרות פחות או יותר ממה שציפיתם?

HP:  אני חושב שבהחלט היה התבגרות, זה מעודד, ואני אוהב לראות שאנשים נעשים יותר מבחינים. אנשים שואלים יותר שאלות מאשר לפני שנה או שנתיים. אני חושב שהחזקת פרויקטים בסטנדרט גבוה יותר הייתה טובה לכולם. אני חושב שנראה יותר בגרות אם מסגרת דיני ניירות הערך הייתה ברורה יותר ממה שהיא. זו בעיה של עוף וביצה קצת, אינך יכול לראות התפתחות רבה כל כך ללא בהירות רגולטורית, ואינך יכול לראות את בהירות הרגולציה מבלי לדעת מה זה שאתה מספק בהירות. אני מקווה שנראה התפתחות נוספת בשנה הקרובה, אולי הרבה מה זה יקרה מחוץ לארה”ב, אבל זה עשוי לעזור לנו לחשוב איך צריכה להיראות המסגרת הרגולטורית.

RS: אני יודע שמלטה עושה הרבה רגולציה מתקדמת לנכסי בלוקצ’יין ונכסים דיגיטליים, אני חושב שזה עוזר להדריך אנשים בכיוון טוב יותר.

HP:  אנו רואים תחומי שיפוט אחרים, מלטה, שוויץ, וכמה שיפוטים אחרים הנוקטים גישה חשיבה קדימה. אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד ממה שהם עושים. הייתי רוצה שנהיה יותר בחזית, אבל לא נורא שאנשים אחרים חושבים על זה ואנחנו יכולים ללמוד מהם – גם הרגולטורים יכולים לעשות משאבים גדולים!

RS: היית די קולנית על כך שה- SEC נוקט בגישה של Watch-and-see עם ICOs ונכסים דיגיטליים. אנשים רבים בתעשיית ה- ICO / הנכסים הדיגיטליים מבקשים שה- SEC יסתדר במהירות ולכן הם לא צריכים לפעול באזור אפור. מה היית אומר לאנשים האלה?

HP:  הייתי אומר להם שיש לי רעיון לנמל בטוח. הייתי מקווה שאנשים יוכלו להסתכל על זה. ישנם נושאים רבים בארצות הברית שבהם אין חוסר בהירות, הדבר עוסק רק באחת מאותן נושאים. אני מקווה שאנשים יחזרו אלי ויתנו לי חזרה על כך ונוכל לפתח משהו שניתן לעבוד

הקוראים יכולים לראות את הנציב פירס נאום והצעה של נמל בטוח כאן.  הצעת נמל הבטוח מפרטת חמישה תנאים שעליהם הצוותים צריכים לעמוד כדי להיות מסוגלים לנצל פטור מוגבל בזמן מהוראות חוק ניירות ערך פדרליים:

“ראשית, על הצוות להתכוון לרשת שבה האסימון מתפקד להגיע לבגרות הרשת – המוגדרת כפונקציונליות של ביזור או אסימון – בתוך שלוש שנים מיום מכירת האסימון הראשונה ולהתחייב בתום לב ובמאמצים סבירים להשיג מטרה זו . שנית, הצוות יצטרך לחשוף מידע מרכזי באתר ציבורי נגיש בחינם. שלישית, יש להציע ולמכור את האסימון במטרה להקל על הגישה לרשת, להשתתף בה או לפתח אותה. רביעית, הצוות יצטרך לבצע תום לב ומאמצים סבירים ליצור נזילות למשתמשים. לבסוף, הצוות יצטרך להגיש הודעת הסתמכות. “

הצעת הנמל הבטוח היא עבודות מתמשכות והמפכ”ל פירס מברך על תשומות נוספות.   

RS: בחודש שעבר הגישה ה- SEC חוק המוצע לתיקון ההגדרה “משקיע מוכר”. האם תוכל לספר לנו קצת יותר על השינויים המוצעים הללו וכיצד לדעתך הם יכולים להועיל לנכס הדיגיטלי ולתעשיית ICO?

HP:  השינויים באמת מתמקדים בקטגוריה המוסדית ולא בקטגוריית המשקיעים המוסמכת האישית. כשאנחנו מדברים על משקיעים מוסמכים, אני שומע משוב על כמה אנשים מתוסכלים מכך שאנחנו בעצם שופטים תחכום פיננסי לפי מדד אחד, וזה על פי מידת העשירות שלך. אז יש הרבה אנשים שאמרו לי שהם רוצים לראות את המעמד האישי של מה שמשקיע מוכר מורחב לאנשים שהוכיחו את התחכום הכלכלי שלהם בדרכים אחרות. הוא פתוח לתגובות ואנשים יכולים לשקול את זה ואם אנשים לא שוקלים על זה, רוב השינויים המוצעים יהיו בצד הישות..

RS: האם הציבור הרחב יכול לשקול את שינויי המשקיעים המוסמכים המוצעים?

HP:  בהחלט.

HP:  אתה יכול פשוט לשלוח מייל, זה תהליך יחסית ללא כאבים. זה כן עולה לאתר כך שכולם יוכלו לראות את זה. אנו בהחלט מברכים על משוב וזה נחמד במיוחד לשמוע מאנשים שאולי לא ידעו שהם יכולים להגיש הערות. אנחנו תמיד להוטים שההצעות שלנו יגיעו ליותר ויותר אנשים.

למידע נוסף אודות השינויים המוצעים לתיקון ההגדרה “משקיע מוכר”:

המועד האחרון למסירת משוב להגדרת המשקיע המוסמך המוצע הוא 16 במרץ 2020. ניתן לשלוח משוב אל [email protected], תוך ציון מספר הקובץ S7-25-19 בשורת הנושא, או ב טופס תגובה כאן, ולחץ על “הגש הערות על S7-25-19” תחת מספר שחרור 33-10734.

RS: נכון לעכשיו, חברות יכולות לגייס באופן חוקי עד 1.07 מיליון דולר באמצעות מימון המונים, בסביבה של ימינו זה לא הרבה הון התחלתי לענפים כמו טכנולוגיה. מעל לחברות של 1.07 מיליון דולר אין אפשרויות רבות בעלות עלות לגיוס הון כחוק; הדרישות לחברה לקבל הנפקה הן עצומות ונושאות עלות עצומה לא פחות. יש אנשים שהשתמשו ב- ICOs / STOs / IEOs כגשר כדי לפתור פער זה. מה דעתך על כך?

HP:  הייתי מסכים שמימון המונים לא השיג את הפוטנציאל שהוא יכול להשיג, וזה משהו שכעת הוא קיים זמן מה אנחנו צריכים להסתכל ולבדוק אם אנחנו צריכים להתאים את האופן שבו זה עובד ומה ההתאמות האלה צריך להיות. אחד הדברים שיש לנו ב- SEC שהועיל היה וועדת ייעוץ לגיבוש הון לעסקים קטנים אשר נפגשת מעת לעת, זו קבוצה של אנשים מחוץ ל- SEC שעוסקת בגיוס הון לעסקים קטנים. הם מספקים לנו קלט לגבי הכללים הקיימים וכיצד יש לשנות אותם כך שיהיו מעשיים יותר או על הצורך בפטורים פוטנציאליים חדשים לאנשים שמנסים לגייס כסף. דרך אותו פורום היו לנו כמה סיכויים לחשוב על מימון המונים וכיצד נוכל לגרום לזה לעבוד טוב יותר. אני כן חושב שאנשים מנסים להיות יצירתיים לחשוב איך הם יכולים לגייס כסף, אז אני חושד שאתה צודק, יש אנשים שרואים הצעות אסימון כחלופה למשהו כמו מימון המונים. אם הם עושים זאת, כדאי להם לשקול ברצינות כיצד חוקי ניירות הערך חלים על מה שהם עושים.

אר.אס: היה עלייה במספר IEOs (הצעות חליפין ראשוניות) בחצי השנה האחרונה בערך; שמתי לב שה- SEC הוציא התראת משקיעים אודות IEO לאחרונה שעוזר למשקיעים שאולי לא ממש מבינים מה קורה עם כמה חברות תעופה. אני יודע שכמה אנשי תעשיה מנסים לגרום לפרויקטים להישמע רשמיים יותר ממה שהם.

HP:  כן, אנשים אוהבים לעשות את זה. אחת המנטרות הקבועות שלי היא שאני רוצה שה- SEC יהיה יותר פתוח לתת לאנשים לגייס כסף ולהשקיע בפרויקטים. אבל אני גם רוצה שאנשים יידעו, כמקביל לכך, ה- SEC לא יחתום על השקעות. לכן, כשאתה משקיע במשהו עליך, המשקיע, לקבל החלטה האם מדובר בכלל בהשקעה טובה והאם זו השקעה טובה עבורך באופן ספציפי. אל תניח שה- SEC אושר מראש על הדברים או חתם עליהם, לא משנה עד כמה משהו נראה רשמי.

RS: זו עצה מצוינת להרבה משקיעים חדשים שתעשייה זו משכה אליה.

RS: הבורסה בניו יורק התקיימה ופעלה למעלה ממאה שנה לפני שהוקמה רשות ניירות ערך. אם הציבור הצליח לסחור בהצלחה במניות בבורסות לא מוסדרות במשך זמן כה רב, האם אתה חושב שייתכן שאנשים יוכלו לווסת את תעשיית ה- ICO בהצלחה עד שיהיה רגולציה נאותה מה- SEC?

HP: ישנן הרבה דרכים שונות לווסת. אנו בארה”ב בחרנו להסדיר את שוק ניירות הערך שלנו באמצעות שילוב של רגולציה עצמית, רגולציה ממשלתית ורגולציה ממשית ממשית. נקודה אחת שהבאתי במרחב זה, שלעתים הולכת לאיבוד על רגולטורים ממשלתיים כמוני היא כי רגולציה כלשהי מתרחשת באופן טבעי: שווקים מווסתים ומשמעים את עצמם. אני חושב שתעשיית ניירות הערך היא אחת בה ראינו כמה גרסאות של ויסות עצמי שיכולות להיות די יעילות. עם זאת, יש לנו מסגרת הכוללת רגולטור ממשלתי (SEC), במידה שאנשים עוסקים בפעילות הנמצאת בתחום שלנו אנו הרגולטור שכותב את הכללים ולכן צריכה להיות אינטראקציה בין המתרחש בכך החלל ואנחנו. אתה לא יכול פשוט לעשות דברים שנמצאים בתחום השיפוט שלנו ולהגיד “טוב, אני מווסת את עצמי אז זו אלטרנטיבה מקובלת”.

RS: וזה חוזר אליך ואומר קודם לכן, פנה ל- SEC, ו- SEC יכול לעזור להנחות אנשים לאן לחפש.

RS: הבחנתי במהלך השנתיים האחרונות בהבדל די דרמטי בנוף הנכסים הדיגיטליים: אנשים מווסתים על עצמם, עסקים מקצועיים יותר ואנשים שואלים שאלות טובות יותר. אני יודע שאנשים רבים מעוניינים בהסדרת SEC כדי שיוכלו לעקוב בקלות אחר החוק.

HP:  גם אני מבין את זה. אני חושב שאנחנו מנסים להגיע למקום שבו אנו יכולים להקל על אנשים שמנסים לעשות את הדבר הנכון לעשות זאת באופן שתואם את הכללים שלנו שמשיגים גם את יעדיהם, זה המקום שאני רוצה כדי להגיע ל. זה לעולם לא יהיה פשוט במיוחד מכיוון שחוקי ניירות הערך שלנו יכולים להיות ממש קשים, אבל בהחלט נוכל להקל עליו ממה שהוא עכשיו.

RS: האם אתה צופה שהתקנות יהיו קלות יותר לאנשים לקיים בשנה-שנתיים הקרובות?

HP:  אני נשאר בתקווה ולכן אנחנו רוצים להוציא את רעיון טיוטת הנמל הבטוח כדי שנוכל לגרום לאנשים לחשוב על זה. חלק מהתשתית הרגולטורית בארה”ב שלא הופכת שום דבר לפשוט היא שיש לנו כל כך הרבה רגולטורים שונים שיש להם אינטרס פוטנציאלי במרחב הזה. כך שגם אם אנו עושים משהו ב- SEC יש רגולטורים אחרים שעשויים להיות להם גם מה לומר. יש שיתוף פעולה בין-ממשלתי, אבל אני חושב שאנחנו הולכים לשמוע עוד יותר קריאות שיהיה שיתוף פעולה טוב וקרוב עוד יותר.

RS: האם יש עוד משהו שלא נגענו בו שתרצה לחלוק?

HP:  לא, אני חושב שכיסית את זה היטב. אתה צודק להתמקד בשאלה זו היכן הדברים נופלים ביחס לחוקי ניירות הערך שלנו וכיצד נוכל לעבוד על התאמת חוקי ניירות הערך כך שיעזרו להבהיר לאנשים פוטנציאליים המעוניינים להסתבך במרחב. כאשר פרויקט באמת מבקש לעשות משהו לגיטימי עם הכספים וכשהם רואים לעשות משהו שאינו לגיטימי עם הכספים, מנסים לעשות דרך ברורה לאנשים שמנסים לעשות את הדבר הנכון ואני חושב שישרת את כולם אותנו טוב.

להלן מספר קישורים שימושיים נוספים:

Mike Owergreen Administrator
Sorry! The Author has not filled his profile.
follow me
Like this post? Please share to your friends:
Adblock
detector
map